אתרי עתיקות ביישוב וסביבתו

אתרי עתיקות במרחב הישוב כוכב יאיר-צור יגאל

הישוב כוכב יאיר-צור יגאל שוכן בשוליים המערביים של הר שומרון, מעל עמק ה'מרזבה' הצר והארוך.

מיקומו זה, בעת העתיקה, הקנה לו יתרונות רבים- ניצול כלכלי באפשרויות הגידולים החקלאיים, רעיית צאן וליקוט צמחים לבעירה; הגבעות הסלעיות סיפקו אבן טובה לבנייה וחציבת מתקנים חקלאיים; עצי היער לבנייה; הגובה היחסי ליכולת הגנה והקרבה לדרכים ראשיות וחשובות שהחשובה ביניהן היא "דרך הים" הבינלאומית שעברה לאורך ה'מרזבה'.

האוכלוסייה של האזור התחלפה פעמים רבות במשך ההיסטוריה ; הכנענים(האלף השלישי והשני לפנה"ס), היהודים בתקופה הישראלית ועד ימי בית שני. בתקופות הרומית והביזאנטית הקדומה(המאות השנייה –החמישית לספירה), תפסו את מקומם השומרונים, ובהמשך התקופה הביזאנטית – הנוצרים. במאה השביעית השתלטו הערבים המוסלמים על האזור וישבו בו לסירוגין עד ראשית ההתיישבות היהודית החדשה בימינו.

חורבת רעש

האתר מצוי בראש גבעה בתחומי שלב ב' אשר בצפון היישוב. חלק ממנו נפגע ונהרס בזמן הקמתו של הישוב וחלק אחר מחכה עדיין למעדר החופרים. בסקר שנערך במקום התברר, שהאתר היה מיושב בתקופה הישראלית(המאות השמינית-שביעית לפנה"ס), בתקופה הרומית, הביזאנטית והערבית הקדומה(המאות הראשונה-שמינית לספירה) ובתקופה העות'מאנית, 200 או 300 שנה לפני זמננו. בשנות השמונים נחשפו ונבדקו סביב האתר, במהלך בניית היישוב, גת יין גדולה לייצור גפן ומערות קבורה אחדות מהתקופה הביזאנטית, בהן התגלו כלי חרס, נרות שמן ותכשיטים, שהונחו עם המתים. על פי סימנים בנרות, חלק מהתושבים היו בני העדה השומרונית. בשוליים הדרומיים של האתר נחשפו על-ידי ילדי חוג מהישוב, גת, קבר קטן ומיתקנים נוספים. בשנת 1993 נערכה בראש האתר חפירה ביוזמת המועצה המקומית ובעקבות חפירת הצלה מצומצמת, שערכה שם רשות העתיקות. צוות החפירות של צור נתן חשף במקום, בעזרת מתנדבים מהיישוב, מבנים משתי תקופות: שרידי מבנה גדול מהתקופה הביזאנטית הכולל חדרים מטוייחים ובריכות-כנראה מכלול חקלאי או תעשייתי כלשהו ובית חווה גדול מהתקופה הממלוכית(המאות השלוש-עשרה-ארבע –עשרה לספירה). המבנה, שמצפונו עובר רחוב, כולל אולם גדול שהיה בעל גג מקומר, וחדרים אחדים, כולם בנויים היטב ובעלי קירות מוצקים. יתכן, שזהו בית אחוזה של אחד האמירים הממלוכיים, שקיבלו אדמות בשרון לאחר שגרשו מהמקום את הצלבנים. יתכן שזו היא "חנות", הנזכרת במקורות כאחת האחוזות האלה. השם השתמר בחורבה אחרת, המצויה לצד צומת הכניסה לכוכב יאיר.

חורבת נשה

האתר מצוי על גבעה גבוהה בשוליה המזרחיים של כוכב יאיר, מעל היער של פינת החי(כיום יער הרקפות). הגבעה חצויה כיום על-ידי שביל הפטרולים. באתר שנחפר מעט, התגלו ממצאים מהתקופות הישראלית, ההלניסטית (כולל ידית של קנקן יין מאיי יוון, עם חותמת ביוונית), הרומית, הביזאנטית(כולל אבן מעוטרת ועליה חלק של כתובת ביוונית) והעברית הקדומה. על-פני השטח ניכרים שרידי קירות של מבנים, בהם בנייני ציבור(עם עמודים, אבני פסיפס צבעוני ורעפים-אולי בית כנסת ו/או כנסייה) ומיתקנים שונים- בורות מים, בתי בד וגתות. ביער שלרגלי האתר(ממול למתנס) נוקתה בזמנו על-ידי חוגי נוער של החברה להגנת הטבע וילדי היישוב גת יין גדולה ומשוכללת מהתקופה הביזאנטית. היא כוללת משטחים לאחסון הענבים, משטח גדול לדריכת הענבים, בור סינון ובור גדול לאיסוף התירוש. וכן, התקן לבורג עץ לביצוע סחיטה משנית של זגי הענבים. בקיץ 1997 נערכה חפירת הצלה באתר בשל הצורך להגדיר את קו הפטרולים- גבולו המזרחי של הישוב. נחשפו שרידיו של מבנה גדול הבנוי אבני גזית מסותתות, קמרונות, רצפה עשויה לוחות אבן יפה. מעל מבנה זה נמצאו ממצאים מהתקופה הביזאנטית, לפני כ-1500 שנה. כמו כן נתגלו קברים בהם אוצרות מתקופת הברונזה(הכנענית) – לפני כ-5000 שנה.

הגן הארכיאולוגי

לצד הכניסה לכוכב יאיר, מול הגרעין הישן של היישוב, התגלו בזמנו מתקנים חקלאיים קדומים. ביוזמת המועצה הוקם במקום גן ארכיאולוגי פעיל שבשנים האחרונות פסק מלפעול. המתקנים: בית בד, גת יין ומתקני תעשייה קטנים-נוקו ושולבו במקום. לצדם הוצבו חלקי מתקנים קדומים נוספים, שנחשפו באתרי הסביבה. במקום הותקנו ונבנו בית בד מודרני-למחצה מהגליל וגת יין משוחזרת, בה יכולים ילדי היישוב לכבוש שמן מזיתים ולדרוך ענבים באירועים שונים.

חורבת חנות(א)

בשנת 1996 נחפרו שלוש מערות קבורה לצד הדרך העולה ליישוב. מערה1- מן הפתח מוליכות שתי מדרגות חצובות אל חדר קבורה רבוע, שבמרכזו בור עמידה חצוב ובדפנותיו הותקנו תשעה כוכים שהכילו עצמות אדם במצב השתמרות טוב. הממצאים כללו; שברי חרסים, נרות חרס, כלי זכוכית, חרוזים ומטבעות מהמאות ה-א'-ה' לסה"נ.  מערה 2- קטנה יותר המכילה שלוש מדרגות, חדר קבורה ושבעה כוכי קבורה שחלקם חתומים באבנים מלבניות. נמצאו בכוכים עצמות אדם במצב גרוע, כלי חרס, נרות שמן, סירי בישול, כלי זכוכית, חרוזי זכוכית וכן מאבן ומפאיאנס המתוארכים למאות ה א-ה' לסה"נ.
מערה 3- ממערב למערה 2. בחזית המערה השתרעה חצר חצובה. מפתח המערה מוליכות שלוש מדרגות אל חדר הקבורה ובמרכזו נחצב בור עמידה ובדפנותיו שישה כוכי קבורה. הממצא מתוארך למאות ה א'-ה' לסה"נ והוא כולל; חרסים, נרוס חרס, ושני נרות מטיפוס רב-פיות, כלי זכוכית, מטבעות וחפצי ברונזה כמו מטבעות, שרשרת ומכחולי איפור.  

חורבת חנות(ב)

בשוליים הדרומיים של החורבה נערך סקר  בשנת 1995 בשטח של כ-60 דונם, המשתרע מדרום לכביש הגישה לישוב כוכב יאיר-צור יגאל. הממצא העיקרי כלל מתקנים חקלאיים ומערות קבורה, האופייניים לשולי היישוב. נחשפו חמש גיתות מהתקופה הרומית-ביזאנטית, ארבע מערות קבורה חצובות מהתקופה הרומית ובהן אחת מונומנטלית ואולם קבורה בו תשעה כוכים. בחפירה באותה שנה, נחפרו שני קברי ארגז, ללא ממצא. מתקנים שונים ובהם שלושה בורות עגולים, חצובים בסלע ומדופנים בחרס ששימשו כנראה לאחסון. כמו כן נתגלו חמישה בורות מים ובריכה לה מדרגות היורדות אל תחתית הבור. במקום אף נתגלו מחצבות לאבני בנייה, ששימשו את היישוב בחורבת חנות הסמוכה.

חורבות מזרעה

כך מכונות חורבות שיושבו באופן זמני במהלך השנה. במקום, אשר יושב ככל הנראה במאות ה- 19-16 לסה"נ, נותרו שרידי בנייה עונתית ואף קבועה ששימשה את האוכלוסייה ש"ירדה" מן ההר לשם עבודות חקלאיות בעונת העבודה בשדה, לרוב בקיץ אך לעיתים גם בעונת החריש. בשדות גידלה האוכלוסייה במקום מיני דגן וקטניות כגון דורום, חיטה שעורה ועוד. במקום נתגלו אך לא נחפרו שרידי מאגר מים מקומר, בור מים, שומרות, טרסות ושרידי מבנים. בשנים לאחר מכן, קק"ל טיפחו במקום יער קהילתי לרווחת הציבור בו ניטעו בוסתן, ניטעו מינים מחטניים ובעיקר עצים רחבי עלים. קק"ל אף נעזרת ברעייה עונתית של צאן ובקר לשם הפחתת הצמחייה העשבונית ביער, דבר המפחית את סכנת השריפות במקום בצורה משמעותית.

 

כתבה: ירדנה ויזנברג