​​​​רקע על האיזור

הישובים כוכב-יאיר-צור-יגאל, צור נתן ממוקמים על המורדות המערביים של הרי השומרון בואכה עמק המרזבה המזרחי של השרון. אפיקו הרחב של נחל אלכסנדר חוצה את השטח ממזרח למערב.

לאורך אלפי שנים הווה קו הגבעות מוקד משיכה להתיישבות עקב יתרונותיו הכלכליים והאסטרטגיים כגון: קירבה לדרכים ראשיות (בעיקר "דרך הים" הקדומה), קירבה לאדמות נוחות לחקלאות, מסלע גיר וקירטון המאפשר חציבה נוחה, יכולת הגנה ותצפית ועוד. באזור קיימים ממצאים ארכיאולוגיים רבים המעידים על ההתיישבות בו לאורך ההיסטוריה.

ההתיישבות בעבר ובהווה הותירה באזור מעט שטחי טבע ונוף, ובהם היער שניטע ע"י קרן קימת לישראל, משולב בשרידי חורש ים תיכוני שכיסה את אזור השרון בעבר. בחלק הצפוני נותרה רצועת השטח לאורך האפיק של נחל אלכסנדר.  באזור קיימים עדיין מגוון של חיות בר:  צבאים, צבועים, דרבנים, חזירי בר, עופות דורסים ומיני ציפורי שיר.

שבילי טיול באזור

​שבילים קהילתיים הסמוכים ליישוב​​

​שביל האורנים

  • מיקום השביל: השביל מקיף את "שלב ד'" של כוכב יאיר, מרחוב הגלעד (ליד מטע האבוקדו) ועד לרחוב דרגות.
  • אורך השביל: כ- 1.6 ק"מ. השביל מסומן בעמודוני עץ עם שילוט לכל אורכו.
  • עבירות: השביל נוח להליכה, חלקו הראשון מכוון רחוב הגלעד סלול ומתאים אף לילדים קטנים ולעגלות. לאורך השביל מספר נקודות גישה לתוך הישוב. השביל עובר ביער עצי אורן וברוש שניטע ע"י קק"ל לפני כמה עשרות שנים. ביער גם נציגים רבים של חורש ים תיכוני טבעי. לקראת סוף החורף ותחילת האביב ניתן לחזות לאורך השביל בגושי פריחה גדולים של רקפות ופרחי בר רבים אחרים. חלקו הצפוני של השביל עובד על הגדה ה דרומית של נחל אלכסנדר, המגיע מהשומרון. מאזורנו פונה הנחל בחדות לכוון צפון מערב ונשפך לים התיכון ליד מכמורת.

שביל אלוני התבור

  • מיקום השביל: השביל יוצא מתוך שביל האורנים (ראה לעיל). ניתן ומומלץ לשלב את שני השבילים בטיול אחד.
  • עבירות: השביל נוח להליכה, חלקו ומתאים אף לילדים קטנים. לאחר גשם ישנם בשביל חלקים בוציים.
  • סימון שבילים: ירוק לאורך כל השביל (סימון הועדה לשבילי ישראל).
  • אורך השביל: כ- 1.2 ק"מ מעגלי.
  • מהלך הטיול: מצומת הכניסה לשביל (כמתואר לעיל) נרד בשביל כ- 100 מ' עד שנגיע לצומת בו נמשיך ישר. משמאלנו אתר חורבת מזרעה – שרידי ישוב עתיק. זהו כפר בת של כפר ג'מאל שבשומרון, שהיה מיושב במאות 16-19 . במקום שרידי מבנים, מתקנים חקלאיים ובורות מים. יש להזהר ממבנים רעועים ובורות פתוחים בשטח האתר. נמשיך ישר עם הסימון הירוק. משמאלנו באר מים עתיקה הניזונה ממי תהום ובה מים כל השנה. מימיננו שרידי מאגר מים ששימש את תושבי הישוב הקדום. בהמשך השביל ריכוזים של כלניות לבנות ורקפות (למטיילים בחורף). נגיע לצומת עם סימון שבילים אדום. זוהי דרך רכב החוצה את האזור מצפון לדרום. אנו נפנה ימינה ומיד שוב ימינה ע"פ הסימון הירוק. מיד לאחר הפניה נגיע לשדרת אלוני התבור, שעל שמה נקרא השביל. אלון התבור הוא עץ נשיר, שכיסה בעבר חלקים גדולים מארץ ישראל וסבל מכריתה מאסיבית בתקופה הביזנטית ובסוף התקופה העותומנית. כיום משקמת קק"ל את יערות אלון התבור ע"י זריעת בלוטים בשטח. יצויין כי הבלוט, פרי האלון, משמש כמזון עבור בעלי חיים שונים (כגון, צבאים, דרבנים וחזירי בר שכולם נמצאים ביער שלנו). נמשיך עם הסימון הירוק בינות לעצי היער. השביל יתפתל שמאלה, אח"כ ימינה ויחזור לנקודת ההתחלה.

שביל יער אייל

  • מיקום השביל: יער אייל, בין צור יגאל לקיבוץ אייל. הכניסה לשביל מאחורי שבט הצופים "אפיק", בפתח היער – במקום הוצב שלט כניסה. הסיום – בגבעת המוצב בצור יגאל.
  • אורך השביל: כ- 800 מטר (כ- 1 ק"מ להשלמת טבעת מלאה). סימון שביל כחול.
  • קצת על המקום: השביל עובר בתוך יער אייל שניטע ע"י הקרן הקיימת כחלק מהגנה על בתי הקיבוץ, שסבל מפגיעות רבות כישוב ספר לפני מלחמת ששת הימים. קיבוץ אייל עצמו הוקם ב - 1949 ע"י גרעין אייל, שגלגול ההתיישבות הראשון שלו היה במקום הנקרא דרדרה על שפתו המזרחית של אגם החולה. ההתיישבות ננטשה בתום מלחמת העצמאות, לאחר תקופה קשה במהלכה ספ גה אבדות מידי הצבא הסורי. ניתן לבקר כיום במקום בו הוקמה אנדרטה לזכר המאורעות במקום. לקבוצה הוצע להתיישב במיקום הנוכחי של הקיבוץ. יצויין כי בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות בוצעו חילופי שטחים עם עבדאללה מלך ירדן. בתמורה לשטח בדרום הרי חברון שישראל ויתרה עליו, נתקבל, בין היתר, אזור "המשולש", מכפר קאסם בדרום ועד לואדי ערה בצפון, על מנת להרחיב את "המותניים הצרות" של המדינה. האזור בו אנו גרים נכלל מן הסתם בחילופי שטחים אלה. הקיבוץ סבל בשנותיו הראשונות מהיותו ישוב ספר והתמודד עם התקפות פדאיונים וחדירות מסתננים מהצד הירדני. כבר בתחילת ימי הקיבוץ נבנה מוצב ותעלות קשר, שעדיין ניתן לזהות בתוך היער ובגבעת המוצב הסמוכה. עצי היער סייעו להסתיר את המתרחש בקיבוץ מעיני האוייב. במוצב עצמו ישב במלחמת ששת הימים כוח של צה"ל, על מנת לקדם התקפה ירדנית אפשרית. אמנם התקפה שכזו לא התרחשה, אבל מהגבעה ניתן היה לראות את חורבת צופין בקלקיליה, בה הוצבו תותחי לונג תום של הלגיון הירדני שהפגיזו את תל אביב. חורבת צופין ידועה גם בהקשר של הקרב הקשה שהתחולל בה בעת פעולת התגמול של צה"ל בקלקיליה בשנת 1956.
  • מסלול הטיול - המסלול אינו מתאים לעגלות, עובר בין עצי היער, שהנו בעיקר יער נטוע, בשילוב עם נציגים של חורש ים תיכוני. מנקודת הכניסה פונה השביל המסומן לכוון דרום מערב, אל דרך עפר הסמוכה לבתי הקיבוץ, שם נפנה שמאלה וכעבור כמה מאות מטרים נעלה שמאלה בשביל צר שיביא אותנו אל גבעת המוצב. ביער נהנה מפריחת רקפות מרהיבה בעונת החורף ופרחי בר אחרים האופייניים לאזור. בנוסף לשרידי הבונקרים ותעלות הקשר, נוכל לראות בו גם שרידים ארכיאולוגיים קדומים, כמערות קבורה ושרידי גת. 

הערה חשובה: בשביל תיתכן גם תנועת רוכבי אופניים. אנא הקפידו על ערנות וזהירות כדי למנוע תאונות מיותרות.

גבעת המוצב (מצפה עדי)

באתר הוסדרה נקודת תצפית, וכן הוקמה כאן פינת זיכרון - "מצפה עדי", לזכרו של סמ"ר עדי פריש-זיתוני ז"ל, בן הישוב, לוחם בצנחנים שנספה בתאונת דרכים ימים ספורים לפני שהיה אמור להשתחרר מצה"ל. בגבעה בוצעה בשנים האחרונות נטיעה של עצים וצמחים צופניים (בעלי צוף), בשיתוף מועצת הדבש, קק"ל והמועצה המקומית.​

יער הרקפות ומצפה האחים

היער מטופח ע"י המועצה המקומית ותושבים מתנדבים ובו פריחה מרהיבה בעונה של רקפות ופרחי בר אחרים, כגון, חצב מצוי, עירית גדולה, כלנית מצויה, נרקיס מצוי. מרוות ירושלים, קוציץ סורי, צבעוני ההרים, בן חצב יקינטוני וגביעונית הלבנון. היער הנו חלק מישוב קדום, הידוע בשם חורבת נשה שבו נמצאו שרידים החל מתקופת הברזל ועד לתקופה הביזנטית והאיסלאמית הקדומה. באזורנו נמצאו שרידים לישובים קדומים נוספים, רובם בעלי אופי חקלאי-תעשייתי. ביער שרידי מתקנים חקלאיים עתיקים, שהנם חלק מהישוב הקדום: טראסות חקלאיות, שני בורות מים, משטח פסיפס וגת לדריכת ענבים לצורך הפקת יין. במקום צומחים בעיקר עצי אורן קנרי בחלקו המזרחי של היער ואורן ירושלים בחלקו המערבי, שניטעו ע"י הקרן הקיימת לישראל לפני כמה עשרות שנים. האורן הקנרי גדל באופן טבעי באזורים וולקניים ונחשב בשל כך עמיד לשריפות. אפשר לצפות בשטח במס' רב של זריעים ספונטניים של עצי זית, אלה, אלון, לבנה, עוזרר והתחדשות של האורן הקנרי, אשר ישלימו ויגוונו בעתיד את היער. ביער מסלול רגלי, הכולל שני חלקים, באורך כולל של כ - 600 מטר. המסלול מסומן בעמודים וחבלים ושני חלקיו מתחילים ומסתיימים בשביל המבואה המרכזי. השביל המרכזי של היער הנו מונגש בחלקו ובהמשכו ניתן לצאת מהיער לפנות שמאלה וכעבור כברת דרך קצרה לעלות בשביל מדרגות למצפה האחים לתצפית על הישוב, סביבתו הקרובה והרחוקה יותר. במצפה האחים מונצחים האחים ימית וערד ליניאל בני הישוב. המצפה הוקם ע"י תנועות הנוער ומתנדבים מן הישוב, לזכר ערד שנפטר בשנת 2009 בגיל 17.5, מסיבוך של חיידק אלים וימית שנהרגה בשנת 2012 בגיל 22 בתאונת דרכים בפרו.​
ממצפה האחים ניתן לרדת בחזרה בשביל המדרגות בו עלינו ולפנות בסיומו ימינה אל דרך הפטרולים של הישוב. בשטח ממזרח לדרך הפטרולים נראה פריחת כלניות מרהיבה בסוף החורף. מעבר לשביל הפטרולים, נערכה חפירת הצלה, בה נתגלו ממצאים מהתקופה הברונזה הקדומה (המאה 4-3 לפנה"ס) הכוללים כלי נשק, תכשיטים וכלי חרס. 
שימו לב כי האזור שממזרח למצפה האחים (מעבר לדרך הפטרולים), אינו בטוח לטיול בשל בורות פתוחים הפזורים בשטח.​

גבעת הכלניות

שטח פריחת כלניות יפה, בשדות הגובלים בכוכב יאיר ממערב.
גישה – מרחוב בית אל, מול מרכז האומנויות, יוצא שביל המוליך מערבה ומגיע אל מול שטחי הפריחה. במקום שילוט ושער כניסה.​

מצפה הדר גולדין

מצפה הדר, הוא מצפה לזכרו של החייל הדר גולדין ז"ל שנהרג במלחמת צוק איתן. המצפה נמצא סמוך ליישוב סלעית, גבעה המתנשאת לגובה 263 מ' מעל פני הים. במצפה יש שני שלטי פנורמה קוליים, המספרים על המקום ועל הנוף המופלא הנשקף ממנו . המצפור יושב על שרידי מבנה מהתקופה הרומאית שחלש על צומת דרכים בין דרך הים, לדרך רוחב המחברת בין אפולוניה במערב לשכם במזרח. בחפירה ארכיאולוגית נמצאו באתר שרידי מתקנים חקלאיים. בתצפית הנוף ניתן לראות בין היתר במזרח, את הר עיבל והר גריזים הסמוכים
לשכם, וממערב את מישור החוף ממגדל האוניברסיטה בחיפה בצפון ועד דרומה מגוש דן.​